ת"א 47-12-08

תקציר

התובע היה מעורב בתאונת דרכים קשה באוקטובר 2006 וסבל מפגיעות גופניות נרחבות שהצריכו אשפוז של 181 ימים לא רצופים. התאונה גרמה לשברים מרובים ולבעיות בכלי הדם בשוק ימין, והצריכה מספר ניתוחים והשתלות עור. התובעת חשה כאבים משמעותיים ונזקקה לשימוש בקביים וטיפולים אמבולטוריים לאחר השחרור. בחודשים יוני 2007 ויולי 2007 אושפז התובע מחדש בשל סיבוכים הקשורים לפגיעה הראשונית. תהליך ההחלמה היה ארוך וכואב, והצריך שימוש במשככי כאבים ממכרים, מה שהוביל להתמכרותו של התובע לסמים. בינואר 2010 חווה התובע אירוע נוסף בו נפל בדרכו לשירותים, וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בירך ונכות נוספת. בית המשפט הכיר בקשר הסיבתי בין נפילה זו לבין התאונה הקודמת, בהתחשב במגבלות הפיזיות המתמשכות של התובע ובשימוש בתרופות. תוחלת החיים של התובע נפגעה אף היא, עם הפחתה של כ-15 שנים עקב עישון ושימוש בסמים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים אשר העריכו את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה. הם קבעו נכויות רפואיות משוקללות, לרבות בעיות אורתופדיות, פסיכיאטריות וכלי דם, בסך כולל של 63%. בית המשפט התחשב גם בנכות התפקודית וקבע אותה על 50%. בית המשפט פסק לתובע 177,289 ₪ בגין כאב וסבל, בהתאם לסכום המקסימלי המותר בחוק. בגין הפסדי שכר פוצו לתובע 546,600 ₪ בגין הפסדי עבר ו-696,800 ₪ בגין כושר השתכרות עתידי. פיצויים נוספים נפסקו בגין אובדן זכויות סוציאליות (83,616 ש"ח), הפסד שכר בגין שנים אבודות (14,396 ש"ח), הוצאות עתידיות (65,827 ש"ח), סיוע לצד ג' (75,000 ש"ח) וניידות (50,000 ש"ח). בוצעו ניכויים בגין גמלאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע בסך 736,846 ₪, כולל תשלומי הבטחת הכנסה. מהפיצויים נוכו גם תשלומים תכופים בסך 109,572 ₪, שקיבל התובע. בחישוב הסופי נפסקו לתובע 930,960 ₪ כפיצוי, לצד החזר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין בסך 159,617 ₪. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן ב-8.3.15.