ת"פ 4385-08-22

תקציר

הנאשם בתיק זה עמד בפני שני אישומים של עבירות אלימות כלפי בן זוגם, שבוצעו בהפרש של כשלושה שבועות, וביקש להימנע מהרשעה. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק של היעדר נסיבות חריגות המצדיקות זאת, והימנעותו של הנאשם מלהוכיח פגיעה ממשית בפרנסתם ובשיקומם כתוצאה מההרשעה. השופט קבע כי העבירות היו קרובות מספיק זו לזו כדי להוות אירוע בודד וקבע את טווח הענישה המתאים. בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות, במידת הפגיעה ובמדיניות הענישה הרווחת, קבע השופט את טווח הענישה שבין מאסר על תנאי לשמונה חודשי מאסר. בקביעת העונש התחשב השופט בנסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירה, ובסופו של דבר גזר על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן ל-12 חודשים והתחייבות בסך 5,000 שקל שלא לבצע עבירות אלימות. כמו כן נמסר לנאשם על ההשלכות של אי שיתוף פעולה עם שירות המבחן.