רע"א 40591-07-23

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לאפשר למשיב לערוך למבקש בדיקה פסיכיאטרית. המבקשת, שהגישה תביעת רשלנות רפואית נגד המשיב, סירבה לבקשת המשיב להיבדק, בטענה כי לא טענה לנכות נפשית וכי הבקשה פוגעת בפרטיותה. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב, תוך שהוא מציין את מצבה הנפשי של המבקשת כגורם אפשרי לאי גילוי הריונה. ערכאת הערעור נעתרה, והדגישה כי זכותה של המשיבה להתגונן ולהציג הסבר חלופי לטענות המבקש. עוד צוין, כי סירובה של המבקשת נעדר הצדקה סבירה, במיוחד נוכח אופי טענתה. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת של בתי המשפט בעניינים אלה ואת החובה לבחון תביעות רפואיות לעומק. מאחר שהמבקשת לא סיפקה נימוקים מוצדקים לסירובו, נדחה הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר נותרה בעינה. החלטה זו מדגישה את האיזון בין זכותו של הפרט לפרטיות לבין הצורך בהגנה יסודית בהליך אזרחי, ובסופו של דבר נוטה לטובת האחרון במקרה זה.