עמ"ק 5289/00

תקציר

בתיק רע"א 5289/00 הואשמו הנתבעים 1-14 בהפרת סעיף 204 לחוק התכנון והבניה בכך שעשו שימוש במקרקעין באופן שונה מהמותר וחריגה מהתכנית המאושרת. הקרקע המדוברת, הממוקמת במושב בצרה, הוגדרה כקרקע חקלאית וכפופה למספר היתרי בנייה. עם זאת, נמצא כי הנאשמים השתמשו במבנים לצרכים מסחריים, כגון חנויות רהיטים וצעצועים, מסעדות ובתי מלאכה, בניגוד לשימושים המותרים. השאלה המשפטית העיקרית הייתה האם ניתן להרשיע את הנאשמים בסטייה מתכנית ומהיתרים שאינם בעלי תוקף משפטי. בית המשפט קבע, כי התכנית המפורטת ח/3/12 וההיתרים שניתנו על פיה נעדרי תוקף משפטי משום שלא אושרו ולא פורסמו ברשומות. כתוצאה מכך, לא ניתן היה להרשיע את הנאשמים לפי סעיף 204(ב) בגין חריגה מהיתר או תכנית. ניסיונה של המדינה להאשים את הנאשמים בשימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיף 204(א) הגיע מאוחר מדי במשפט ולא התקבל. עם זאת, הנאשמים הורשעו בשימוש בקרקע בניגוד לתמ"א 46, שייעדה את הקרקע לשימוש חקלאי בלבד. בית המשפט פירש את הוראות התכנית וקבע כי הפעילות המסחרית שביצעו הנתבעים לא הייתה בהתאם לשימושים המותרים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת ההגנה המשפטית של הנאשמים, שטענה כי נעשה להם עוול בשל מעשיהן או מחדליהן של רשויות התכנון. מהראיות עולה כי הנתבעים היו מודעים למעמדה הסטטוטורי של הקרקע והמשיכו להשתמש בה בניגוד לחוק. הכרעת הדין זיכתה את הנאשמים מהאישומים הנוגעים לחש/3/12 אך הרשיע אותם בשימוש בקרקע בניגוד לתכנית 46 בתיק עמ"ק 5289/00. הנאשם בתיק 5272/02 זוכה מחוסר ראיות לגבי השימוש הנטען. פסק הדין ניתן ביום 1.9.2005.