עמ"ש 5201/99

תקציר

פסק הדין קשור לערעור על שומת מס על חלקת קרקע בחדרה. המערערת, שמכרה את הקרקע, הצהירה על מחיר מסוים לדונם כבסיס למס שבח. אלא שרשויות המס לא קיבלו זאת והעריכו מחיר גבוה יותר לדונם, וזו הייתה גם החלטת המשיב בהשגה. ההליך הקודם באותו עניין הסתיים בקביעה של 35 אלף דולר לדונם כמחיר השוק, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט דחה את טענת בא כוח המערערת כי חל שינוי מהותי בשווי השוק מאז ההליך הקודם. השופט שקל את הראיות שהוצגו והגיע למסקנה כי המערער לא הביא נסיבות חדשות או שינויי נסיבות שיש בהם כדי להשפיע על ההחלטה הקודמת. עוד ציינה השופטת כי ראיות המערער חסרות הרשעה, מה גם ששמאי המקרקעין שנתן חוות דעת בעניין לא היה מודע למיקומם המדויק של המקרקעין המדוברים. מנגד, שמאי המקרקעין של המשיב סיפק הערכה משכנעת יותר, תוך שימוש בעסקאות דומות שבוצעו באותו אזור ובתקופות זמן דומות. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט לדחות את הערעור ופסק לטובת שומת המשיב, תוך שהוא קובע את שווי השוק של הקרקע על 35,000$ לדונם. בנוסף, חויב המערער לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 7,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.