רע"פ 1297/22

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על דחיית ערעורו הקודם של בית משפט השלום במרכז לוד על פסק דינו הקודם של בית משפט השלום ברמלה. הוא הורשע בהחזקת "סכין קומנדו" שלא כדין, שהתגלתה במהלך חיפוש על גופו בשנת 2018, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. בית משפט השלום הדגיש את הסכנות הטמונות ב"תת-תרבות הסכינים" ושקל גורמים שונים, לרבות עברו הפלילי ותסקיר המבחן, שהצביעו על היסטוריה של עבריינות שולית. למרות הרשעות קודמות בעבירות חמורות, ואי עמידתו של המבקש בתנאי המבחן, גזר עליו בית המשפט 7 חודשי עבודות שירות במקום מאסר בפועל והטיל עליו קנס. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, תוך ציון אי שיתוף הפעולה של המבקש עם שירות המבחן והיעדר טענה אמינה להקלה בעונש. בערעור הנוכחי הוגשה בקשה לדיון חוזר, בטענה לחומרת העונש ולהיעדר אפשרות לתסקיר שיקומי, אך בקשה זו נדחתה. רשות הערעור הדגישה כי ערעורים מסוג זה ניתנים במקרים נדירים שבהם עומד עיקרון משפטי משמעותי על כף המאזניים, או שנגרם עיוות דין, שאף אחד מהם לא היה ישים כאן. העונש שהוטל נקבע כתואם למקרים דומים, והמבקש, למרות תסקיר מבחן שלילי ואלימות בעבר, כבר זכה להקלה בכך שהותר לו לרצות את עונשו באמצעות עבודות שירות. מאחר שלא הייתה חריגה ממדיניות הענישה שנקבעה או עיוות דין, הבקשה נדחתה בסופו של דבר.