מ"ח 9530/17

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה השנייה למשפט חוזר של המבקש, ולא מצא הצדקה לבטל את ההרשעה המקורית. החלטה זו התבססה על ניתוח טענות המבקש, שלא עמדו באמות המידה הקבועות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. סעיף זה מאפשר משפט חוזר רק בנסיבות ספציפיות, כגון ראיות חדשות ומהימנות שעשויות לשנות את תוצאות המשפט. טענות המבקש, לרבות מחדלי חקירה וראיות חדשות, נבחנו בעבר ונדחו בבקשה הראשונית למשפט חוזר. בית המשפט הדגיש כי הליך המשפט החוזר הוא חריג וניתן רק במקרים נדירים. בערעורו האחרון של המבקש צוינו דפוסי הפעולה של חוקר בתיק אחר כראיה חדשה, אך בית המשפט לא מצא כל קשר להרשעתו. בנוסף, ציין בית המשפט כי לעדויות קודמות ולבדיקות פוליגרף לא היה משקל מספיק כדי להשפיע על הכרעת הדין. בית המשפט שב והדגיש כי משפט חוזר לא נועד לשמש הזדמנות לערעור חוזר או להציג נרטיב מתוקן. בהתחשב בשיקולים אלה, לצד שיהוי פרוצדורלי והיעדר ראיות חדשות או משמעותיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי המבקש לא הוכיח סיכון ממשי לעיוות דין. לפיכך נדחתה הבקשה למשפט חוזר.