ת"א 28905-04-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי: בקשה לצירוף נתבע בתביעה שכנגד** **הקדמה** החלטה זו דנה בבקשה לצירוף נתבע נוסף (מר אסולין) לתביעה שכנגד, במסגרת הליך ת"א 28905-04-19. בית המשפט נדרש להכריע האם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות היענות לבקשה, ומהן אמות המידה שיש לשקול בבקשות מסוג זה. ההחלטה מדגישה את העקרונות המשפטיים הנוגעים לצירוף בעלי דין, תוך התייחסות להוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת** * **התביעה העיקרית:** המבקשים (נתבעים שכנגד) הגישו תביעה כנגד ארבעה נתבעים (תובעים שכנגד) בטענה להפרת הסכם בנייה. ההסכם כלל אפשרות לשיפוץ והרחבת מבנה קיים או הריסתו ובניית חדש. במקביל, התקשרו המבקשים בהסכם עם מר אסולין, בעל חלקה סמוכה, לבניית בניינים בקו "0" עם קיר משותף, ובהמשך להסכמה על "גרעין ציבורי" משותף להגדלת אחוזי בניה. המבקשים טוענים כי הנתבעים הפרו את ההסכם וגרמו לעיכובים משמעותיים בבנייה. * **התביעה שכנגד:** הנתבעים שכנגד (המבקשים בבקשה זו) הגישו תביעה שכנגד, בה טענו כי הנתבעים שכנגד (התובעים המקוריים) הפרו את ההסכם עמם, בין היתר, בשל חתימתם על הסכם רשלני עם מר אסולין, התרשלות בבחירת בעלי מקצוע, ועיכובים שונים. נטען כי ההסכם עם מר אסולין סיבך את הבנייה, כי קיימות חריגות בניה בממ"דים שנבנו על ידי מר אסולין ומונעות קבלת טופס 4, וכי ההסכם עמו נוסח באופן רשלני. התובעים שכנגד עותרים לפיצוי כספי. * **טענות המבקשים (לצירוף מר אסולין):** המבקשים, כנתבעים שכנגד, מבקשים לצרף את מר אסולין כנתבע שכנגד, מכיוון שטענותיהם המרכזיות בתביעה שכנגד מכוונות אליו. נטען כי לא ניתן להכריע בתביעה שכנגד באופן יעיל ושלם ללא צירופו. מוצגות טענות ספציפיות כנגד מר אסולין, כגון חתימת הסכם רשלני עמו, בעיות בבנייה המשותפת, מחדלים בבנייה בצד שלו, בנייה בניגוד להיתרים (הרחבת דירת מרתף, פיצול דירות, בניית ממ"דים), התערבות ביציקת יסודות שהביאה לפגמים, ועיכובים הנגרמים עקב ליקויים בעבודותיו. * **טענות התובעים שכנגד (נגד הצירוף):** התובעים שכנגד טוענים כי יש לדחות את הבקשה. לשיטתם, אף שיש להם טענות כנגד מר אסולין, אין בכך להועיל למבקשים, וכי בית המשפט בדרך כלל אינו כופה צירוף נתבע על התובע. נטען כי אם התביעה תתקבל, לא יוטל חיוב כלשהו על מר אסולין, וכי הדרך המתאימה להצגת טענות נגדו תהיה הגשת הודעת צד שלישי או זימונו לעדות. * **התנגדות מר אסולין (המשיב 5):** מר אסולין מתנגד לבקשה, בטענה כי לא נחשף באופן מספק לכתבי הטענות ולנספחים, וכי השימוש בתקנה 24 לצירוף נתבע הוא חריג ביותר. הוא סבור כי נוכחותו אינה הכרחית להכרעה יעילה ושלמה. **המסגרת הנורמטיבית – תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי** בית המשפט מתבסס על תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי בית המשפט רשאי, בכל שלב, לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או נתבע, או שנוכחותו "דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה** 1. **הנטל המוגבר על מבקש הצירוף:** ההחלטה מדגישה כי הנטל המוטל על מבקש הצירוף להוכיח כי נוכחותו של הצד הנוסף "דרושה" הוא נטל כבד ("המשוכה הניצבת בפני המבקשים היא גבוהה"). זאת, מכיוון שהכלל הוא שהתובע הוא זה הבוחר את הנתבעים, ואין לכפות עליו לתבוע צד שהוא אינו חפץ לדרוש ממנו סעד. 2. **המימד ה"אינקוויזיטורי" של תקנה 24:** בית המשפט מפנה לפסיקה (רע"א 2228/15) הרואה בתקנה 24 מימד "אינקוויזיטורי מובהק". לא נוחות התובע היא העיקר, אלא יכולתו של בית המשפט להכריע באופן שלם ויעיל בפלוגתאות המונחות בפניו. 3. **שיקול דעת שיפוטי רחב וריסון בשימוש:** נקבע כי בית המשפט מחזיק בשיקול דעת רחב להפעיל את התקנה, בעיקר כאשר צד שלישי עלול להיפגע מבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו. עם זאת, הפסיקה נוהגת ב"ריסון" בהפעלת סמכות זו, ובפרט כאשר מדובר בצירוף נתבע בניגוד לרצונו של התובע. 4. **הבחנה בין "נוכחות נדרשת" ל"יכולה להועיל":** ההחלטה מבהירה כי גם אם צד מסוים יכול להועיל לבירור המחלוקת, אין זה אומר בהכרח כי חובה לצרפו. יש להבחין בין מצבים אלו לבין מצבים בהם נוכחותו "דרושה" להכרעה. 5. **חלופות לצירוף כנתבע:** בית המשפט מזכיר חלופות נוספות המאפשרות הבטחת השתתפותו של גורם רלבנטי, כגון הגשת הודעת צד שלישי או זימון לעדות. אלו חלופות שלרוב נחשבות לדרך המלך, ורק כאשר הן אינן מספקות, יש לשקול צירוף כנתבע. 6. **חידוש מרכזי – צירוף נתבע במקרים חריגים כאשר הדבר נדרש להכרעה שלמה ויעילה:** * **התמקדות בהיקף האחריות:** נקבע כי שיקול דעת משמעותי בבקשות מסוג זה הוא האם מדובר ב"אחריות ביחד ולחוד" של הגורמים המעורבים. * **כאשר התובע "משרטט" מחלוקת המערבת צדדים רבים:** בית המשפט מזהה חידוש מסוים בהקשר זה. אם התובע, על ידי האופן שבו הוא משרטט את המחלוקת ודורש סעדים, מעמיד לדיון שאלות המערבות מספר צדדים, שאינם נושאים באחריות ביחד ולחוד למלוא הסעד, וניתן לייחס רק חלק מהאחריות לחלק מהם, גדל הסיכוי לחייב צירופו של נתבע נוסף. זאת, כדי לאפשר לבית המשפט "לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". * **התאמה לנסיבות המקרה:** בית המשפט קובע כי במקרה הנוכחי, המצב בו נטען כי מר אסולין פעל בניגוד לדין ולהיתרים, התערב בתהליכי יציקה, וגרם לעיכובים משמעותיים, משנה את התמונה. לא ניתן לייחס את מלוא האחריות לעיכובים אלו לנתבעים שכנגד באופן "ביחד ולחוד". לכן, נוכחותו של מר אסולין כצד להליך נדרשת כדי להכריע באותם ראשי נזק, וכדי לאפשר לו להשמיע את דברו מול טענות חמורות המיוחסות לו. 7. **שיקול של הגינות דיונית:** בית המשפט מוסיף שיקול נוסף – שיקול ההגינות. כאשר כתב התביעה שכנגד מייחס למר אסולין מעשים חמורים, מן הראוי לאפשר לו להגן על עצמו כמתדיין. 8. **גמישות והתאמה לניסוח כתב התביעה:** ההחלטה מדגישה כי המסקנה לצירוף נתבע מתחייבת מ"נוסחו הנוכחי של כתב התביעה שכנגד". הדבר מותיר פתח לתובעים שכנגד לתקן את כתב התביעה, ואז בית המשפט ידון מחדש בבקשה. **החלטה** בית המשפט מקבל את הבקשה לצירוף מר אסולין כנתבע שכנגד, בכפוף לתוצאות הדיון בישיבת קדם המשפט. בית המשפט קבע כי אכן קיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת, הן לצורך הכרעה יעילה ושלמה במחלוקות כפי שהוצגו בכתב התביעה שכנגד, והן מטעמי הגינות דיונית. **הערות נוספות** * ההחלטה מחדדת את הגבולות של תקנה 24, ומדגימה כיצד ניתן להפעילה במקרים חריגים, כאשר ההכרעה תלויה באופן שבו התובע מציג את מורכבות הסכסוך. * ההחלטה מציגה גישה פרגמטית, לפיה במקרים מסוימים, יעילות ההליך המשפטי ובירור האמת מחייבים התערבות ב"שרטוט" הסכסוך על ידי התובע. * בנוסף, נקבע כי מר אסולין לא יישא בהוצאות הבקשה הנוכחית, למרות שהתקבלה, בשל טענתו (שלא נסתרה) כי לא קיבל מסמכים שהיה זכאי להם. **לסיכום,** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום גמיש של דיני סדר הדין האזרחי, תוך איזון בין עקרונות יסוד כגון זכות התובע לבחור את הנתבעים, לבין הצורך להגיע להכרעה שיפוטית צודקת, יעילה ושלמה, במיוחד כאשר מורכבות העובדות והטענות מחייבת מעורבות של צדדים נוספים.