בש"א 1528/06

תקציר

בערעור ערערו המערערים על החלטה שדחתה את בקשתם לקבל פטור מתשלום ערבות הנדרש לצורך ערעור על הכרזת פשיטת רגל. בתחילה, בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם לפשיטת רגל, בנימוק של חוסר תום לב ותיעוד לקוי של מצבם הפיננסי והנהלת החברה, דבר המצביע על התנהלות בלתי חוקית. המערערים טענו כי בית המשפט טעה בהערכת צבירת החובות שלהם וטענו כי השמטת דיווחים משנים קודמות בלבד אינה צריכה להצדיק שלילת מעמד של פשיטת רגל. הם אמנם היו פטורים מתשלום, אך הטיל עליהם ערבות מינימלית של 3,000 שקל, בהתחשב באי כושרם הכלכלי. הרשם שקל את סיכויי הצלחת הערעור, וציין כי בדיקה דומה אינה חיונית לשכר טרחה כפי שהיא חיונית לערבויות כדי להגן על המשיבים מפני עלויות התדיינות מיותרות. למרות שהכיר בזכותם של המערערים לגישה לבית המשפט, איזן זאת הרשם עם מצבם הכלכלי והיעדר תום לב מוכח. בית המשפט ציין גם את תפקידו של כונס הנכסים כנציג המדינה המסוגל להחזיר את ההוצאות שנפסקו. כך, העניק הרשם סעד משמעותי בדבר הערבות שעדיין מבטיחה את הגנת המשיב, שהובילה לדחיית הערעור, וצו למערערים לכיסוי הוצאות משפט חלקיות בסך 1,500 ₪.