עמ"ה עת"מ

תקציר

העותרת והמשיבה מס' 2 השתתפו במכרז למערכת תשתיות ממוחשבת לכלל היחידות הארגוניות בממשלה. העותרת ערערה על זכייתה של המשיבה וטענה כי שיטות השומה שאימצה ועדת המכרזים חרגו מכללי המכרז וננקטו במכוון על מנת שההצעה הזולה יותר של המשיבה מס' 2 תזכה. העותרת ביקשה לבטל את זכייתה של המשיב, להכריז על ניצחון העותרת או לחילופין לבטל את המכרז. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי טענות העותר מתקבלות באופן חלקי. בית המשפט קבע כי טענות המשיב בדבר הצורך לדחות את העתירה מטעמי נוחות מתאימות במיוחד לשלב צו הביניים. אשר לפסק הדין הסופי, אין בהיקפו ובחשיבותו של הפרויקט כדי להצדיק חריגה מהותית מדיני המכרזים. לפיכך, החלטת ועדת המכרזים בוטלה, אך הוועדה יכלה להמשיך בהליך המכרזי בהתאם לכללי המכרז. בקשת העותרת להכריז על זכייתה או לבטל את המכרז נדחתה. המדינה חויבה לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.