תא"מ 58054-07-19

תקציר

התובע, עסק במקצועו, תבע את הנתבע בגין אי תשלום מוצרים בסך 21,621 ₪, שלטענת התובע הוזמנו על ידי הנתבע וסופקו לו. הנתבע הכחיש את הטענה וטען כי לא הזמין את המוצרים, לא קיבל אותם ולא אישר לצד שלישי כלשהו להזמין או לקבל אותם מטעמו. התובעת טענה כי עובד הנתבעת, סרגיי, היה מוסמך להזמין ולקבל את המוצרים ומסר תעודות משלוח כראיה. עם זאת, השופט מצא את ראיות התובע לא עקביות ולא משכנעות. מנגד, עדותו של הנאשם הייתה מסודרת ואמינה. השופט קיבל את גרסת הנתבע לאירועים והגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח כי הנתבע הזמין או קיבל את המוצרים או אישר את מעשיו של סרגיי. עם זאת, השופט מצא כי חלק מהמוצרים נמצאו בשוגג ברשות הנתבע ומכיוון שהוא לא החזיר אותם, עליו לשלם עבורם. שווי מוצרים אלה נקבע על 3,000 ₪. לפיכך קבעה השופטת כי על הנתבעת לשלם לתובע 3,000 ש"ח לצד 2,500 ש"ח הוצאות משפט. בנוסף, התקבלה הודעת הצד השלישי נגד סרגיי, והוא חויב לשפות את הנתבע בסך 3,000 ₪ בתוספת 2,500 ₪ הוצאות משפט. ההודעה נגד סוכן המכירות נדחתה, והנתבע חויב לשלם לו 1,500 ₪ בגין הוצאות ההליך. כל התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה.