ע"א 303/79

תקציר

במקרה דנן, הגישה המערערת תביעה נגד המשיב מס' 1 בגין הפרת חוזה בגין אי העברת דירה, וכנגד משיבים אחרים בגין גרימת ההפרה בכך שחייבה את המערערת לחתום על ייפוי כוח שיאפשר רישום מקרקעין לצורך הרחבת מדרכה. טענות המערער נדונו בעבר ונדחו הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, תוך ביטוי לתחולתה של דוקטרינת res judicata המונעת התדיינות חוזרת בסוגיות שהוכרעו. בית המשפט העליון הבהיר כי res judicata כולל שני כללים: "השתק עילה", המונע תביעה חוזרת של אותה עילה, ו"השתק חברה", החוסם התדיינות חוזרת של קביעות עובדתיות חיוניות למקרה קודם. הנה כי כן, בית המשפט מצא בעבר כי המערערת הפרה את החוזה בכך שסירבה לחתום על ייפוי הכוח הנדרש, דבר המצדיק את ביטול החוזה של המשיבה מס' 1. כך, קבעו בתי המשפט המאוחרים יותר כי קביעה זו מונעת התדיינות חוזרת נגד המשיבים בגין הפרת חוזה או דרישת פיצויים באותו נושא. משכך, אישר בית המשפט העליון את ההחלטה לדחות את תביעת המערערת לפיצויים, אך התיר תיקון לתביעות השבה הקשורות לתשלומים ששולמו על פי החוזה. הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי ופוסק הוצאות למשיבים.