ע"ב 10355/06

תקציר

התובעת, אישה הרה, תבעה את מעסיקה על כך שפיטר אותה זמן קצר לאחר שהודיעה על הריונה. היא טענה כי החברה הפרה את זכותה לעבוד ללא אפליה על רקע הריון ותבעה פיצויים בגין אובדן הכנסה, עוגמת נפש ופיצויים עונשיים. מנגד, טענה החברה כי התובעת פוטרה בשל ביצועים ירודים וכי הריונה לא היה הסיבה לפיטוריה. בית המשפט בחן את תחולתו של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ומצא כי החברה העסיקה יותר ממספר העובדים הנדרש על מנת שהחוק ייכנס לתוקף. עוד נקבע כי התובעת לא הייתה מחויבת לגלות את דבר הריונה במהלך תהליך ההעסקה, שכן לא מדובר בפרט רלוונטי לתפקיד. כמו כן, בית המשפט מצא כי החברה אכן הפלתה את התובעת בשל הריונה וכי גרסתה לאירועים אמינה יותר. לפיכך, טענת החברה לחוסר תפקוד הייתה רק אמתלה להגנה על האפליה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת ופסק לה פיצוי בגין הפסדי שכר במהלך ההיריון ולאחר הלידה, הפרש דמי הלידה ופיצויים לא ממוניים בגין עוגמת נפש. תביעתה של התובעת לפיצויי פיטורים נדחתה מאחר שלא השלימה שנת עבודה. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת האחריות האישית כנגד הנתבע, בקובעו כי הוא לא פעל מחוץ לסמכותו או בניגוד לאינטרסים של החברה. החברה חויבה לשלם את שכר טרחת התובע, ופסק הדין אמור היה להתבצע בתוך 30 יום מיום מסירתו.