רע"א 3791/05

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה הנוגע לקביעת הנכות של המבקש ועקרונות החוק הרלוונטיים מבוא תיק זה עוסק בערעור שעניינו הערכה רפואית ומשפטית של נכות בשל מחלת לב כלילית המיוחסת לשירות צבאי לפי חוק הנכים (תגמול ושיקום), התשי"ט-1959. הסוגיות המשפטיות והרפואיות המרכזיות נסובות סביב פרשנות הסיבתיות בין אירועים רפואיים לשירות הצבאי, היקף סמכותן וסמכותן של ועדות רפואיות, ויישומם הראוי של העקרונות המשפטיים הרלוונטיים, ובראשם סעיף 28(ג) לחוק הנכים. עקרונות משפטיים והתפתחויות ט. סמכותן וסמכותן של ועדות רפואיות עיקרון משפטי מרכזי במקרה זה הוא תיחום הסמכויות בין הרשות השופטת לבין הוועדות הרפואיות. בתי המשפט קבעו כי קביעות רפואיות, במיוחד אלה הנוגעות לסיבתיות ולדרגת נכות, הן בסמכותם הבלעדית של גופים רפואיים מומחים, כגון הוועדה הרפואית העליונה. עיקרון זה מקבל חיזוק ממקרים תקדימיים (למשל, ע"א 459/89 קצין תגמול נ' חריטן) המאשרים כי שאלות רפואיות הן בעיקר בתחום המומחיות הרפואית, ובתי המשפט בדרך כלל נכנעים לשיקול דעת מדעי ורפואי אלא אם כן קיימת טעות משפטית ברורה. ב. תפקידו של בית המשפט בסכסוכים רפואיים תפקידו של בית המשפט הוא להעריך האם נפלה טעות משפטית, לרבות פרשנות שגויה או יישום שגוי של החוק (למשל, סעיף 28(ג) לחוק הנכים) או אי סדרים פרוצדורליים. במקרה זה, בית המשפט הדגיש כי קביעת הסיבתיות - האם ניתן לייחס את האירוע הלבבי לניתוח שבוצע במהלך טיפול רפואי או לגורמי סיכון אחרים - היא שאלה רפואית, ולכן סקירת בית המשפט מוגבלת לבחינת טעויות משפטיות ולא להערכה מחודשת של עובדות רפואיות. III. סיבתיות ותחולתו של סעיף 28(ג) סעיף 28(ג) לחוק הנכות מתייחס לייחוס נכות לשירות צבאי במקרים בהם קיים קשר סיבתי בין אירועים הקשורים לשירות לבין הידרדרות בריאותית בעקבותיו. טענת המבקשת מתמקדת בשאלה האם החמרת המחלה הכלילית קשורה קשר סיבתי לשירות הצבאי, במיוחד לניתוח בעקבות פציעה, והאם הוועדה בחנה כראוי קשר זה. חדשנות ועקרונות משפטיים המקרה מדגיש את העיקרון ששאלות סיבתיות רפואיות מורכבות צריכות להיפתר על ידי מומחים רפואיים ולא על ידי בתי משפט. החידוש המשפטי כאן טמון באישור הגבולות הפרוצדורליים והמהותיים של ביקורת שיפוטית במקרים של נכות רפואית. העיקרון שבתי המשפט צריכים לכבד את המומחיות של ועדות רפואיות מבטיח שהערכות רפואיות טכניות לא יהיו כפופות לניחוש שני שיפוטי אלא אם כן ניכרות אי סדרים פרוצדורליים - ובכך לשמור על יושרם של גופי קבלת החלטות מתמחים. תחולה למקרה הנוכחי החלטת בית המשפט משקפת הקפדה על עקרונות משפטיים אלה: - ההערכה הרפואית של הוועדה וייחוס הנכות היו בתחום סמכותה. - בית המשפט הכיר בכך שסיבתיות במצבים רפואיים, במיוחד בגורמים מורכבים כגון החמרה של מחלת עורקים כליליים, היא שאלה רפואית. - לא נמצאו אי סדרים פרוצדורליים או טעויות משפטיות ביישום סעיף 28(ג). מסקנה מקרה זה מדגים את העיקרון המשפטי לפיו סכסוכים הקשורים לסיבתיות רפואית הם ביסודם שיפוטים רפואיים. בתי המשפט, המכירים בתפקידם המוגבל, מחזקים את סמכותן של ועדות רפואיות, ובכך שומרים על שלמות הקביעות הרפואיות המיוחדות ומבטיחים שהפיקוח המשפטי יישאר מוגבל כראוי. ההחלטה מדגישה את החשיבות של כיבוד המומחיות של גופים רפואיים בהקשר של הערכות נכות על פי החוק הרלוונטי.