עמ"נ 6709-03-11

תקציר

בית המשפט קבע כי סיווגן הנוכחי של מקרקעי העותרים, התפוס על ידי יתרת שטח, אינו תקף. פסק הדין לא קבע את סיווגה הנכון של הקרקע, אך העותרים טענו כי יש לסווגה כקרקע תפוסה כחלק מהתעשייה, ואילו המועצה טענה כי יש לסווגה כקרקע תפוסה המשמשת לכל מטרה אחרת. בית המשפט הסכים עם טענת המועצה כי הסיווג הנכון לקרקע הוא האחרון, שכן הסיווג הקודם לא היה קיים בשנות המס הרלוונטיות. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי ביטול סיווג ייחודי משמעותו כי יש להחיל את הסיווג הכללי, ובמקרה זה הסיווג הכללי הוא הסיווג השיורי. עוד ציין בית המשפט כי שיטת החישוב משתנה עם סיווג חדש זה, שכן יש לחייב רק את הקרקע התפוסה, ולא את כל שטח הקרקע. עוד טענו העותרים כי קרקע זו שימשה לאחסון ולכן יש לסווגה בהתאם. עם זאת, בית המשפט אישר את קביעת ועדת הערר כי רק חלק מהקרקע שימש לאחסון וסיווג את יתרת השטח כקרקע תפוסה המשמשת לכל מטרה אחרת. לבסוף, גם על חוקיות התעריף לסיווג חדש זה ערערו העותרים, אך בית המשפט מצא כי בניגוד לסיווג הקודם, סיווג שיורי זה לא נעשה שלא כדין ללא אישור. עוד הודגש בפסק הדין כי טענות אלה, המתייחסות לפגם לכאורה מלפני 27 שנים, לא הועלו קודם לכן, ואין לצפות מהמועצה לתקן ליקוי שלא הובא לידיעתם. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להותיר את הסיווג השיורי והתעריף כפי שהם, ואין צורך בצווים נוספים.