ת"ד 2863-12-22

תקציר

בפני בית משפט השלום לתעבורה בחדרה עומדת בקשה, שהוגשה על ידי הנאשמת, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ"), לקבלת "ספרות מקצועית ונהלי משטרה רלוונטיים", "חומרי גלם" ו"כל חומר רלוונטי לבדיקת תקינות החקירה". הבקשה כוללת דרישה מפורטת ל"כל החומר המקצועי, כדוגמת, נהלי העבודה של חקירות תאונות הדרכים ונהלי העבודה של בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים אצל משטרת ישראל, ובכלל אלה את "ספר הבוחן" וכן את כל נהלי הטיפול בתאונות דרכים, כל נהלי חקירת תאונות דרכים ואיסוף ראיות בזירה, כלל הנהלים הנוגעים להפעלת שיקול דעת באכיפה ובגיבוש המלצה להגשת כתב אישום וכן כל נוהל אחר אשר יש בו כדי להשליך על אופן ניהול החקירה בהליך שבנדון, פקודות המטה הארצי, נוהלי את"ן והנחיות ראש חטיבת התביעות". הבקשה מלווה בטענות בדבר התנהלות המאשימה, הכוללת ביקורת על פניות הנאשמת, מה שנטען כי מהווה "פגיעה ישירה" בזכות הנאשמת למשפט הוגן. נטען כי התנהלות זו מבססת חזקת הימנעות מהבאת ראיה, וכי יש ליתן סעד של הגנה מן הצדק, לקבוע קביעה גורפת בדבר פסלות ראיות, מחיקת/פסילת עדות בוחן התנועה, היפוך נטל הראייתי, דחיית מועד ההוכחות וביטול כתב האישום מכח דוקטרינת ההגנה מן הצדק. המשיבה, מדינת ישראל, מתנגדת לבקשה. בתגובתה, היא מפרטת את ניסיונות ההידברות הרבים, הפניית ההליך לגישור שיפוטי, העברת מלוא חומרי החקירה בתחילת ההליך (לפני למעלה משלוש שנים), וכן טוענת כי הבקשה מוגשת בשיהוי רב, כחודש לפני קביעת ההליך לשמיעת פרשת ההגנה, וכי אין בה כדי להצדיק את דרישתה. נטען כי הבקשה מהווה "מסע דיג" ומטרתה גרירת זמן, וכי החומר המבוקש אינו רלוונטי להגנת הנאשמת. **ניתוח משפטי:** הבקשה מעוררת שאלות יסוד הנוגעות להיקף זכות העיון בחומר חקירה, הקשר בין זכות זו לזכות למשפט הוגן, והגבולות שבהם יש להתחשב בעת דרישה לחומרים שאינם מצויים בהכרח תחת שליטת המאשימה. **1. הגדרת "חומר חקירה" וזכות העיון:** הדין קובע, כי "חומר חקירה" הוא כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי. מבחן העל לסיווג חומר כ"חומר חקירה" הוא מידת הרלוונטיות שלו. זכות העיון נובעת מהצורך להבטיח את זכותו של הנאשם למשפט הוגן, ולאפשר לו להתגונן כראוי. (ראו: בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מ"י, פ"ד נד (1) 376; בש"פ 5425/01 אל חאק נ' מ"י). **2. תנאי מקדמי - שליטת המאשימה בחומר:** תנאי מקדמי להתרת עיון בחומר הוא שמדובר בחומר המצוי בשליטת המאשימה. כפי שהודגש בעניין מסארווה, אם החומר אינו נמצא בשירות המשטרה או בשליטתה, הדרך להשגתו היא באמצעות הליך נפרד, שכן הליך לפי סעיף 74 לחסד"פ אינו נועד להשגת חומרים חיצוניים. (ראו דברי השופטת ביניש בעניין מסארווה). **3. מניעת "מסע דיג" ודרישות למוקדנות:** בית המשפט לא יתיר "מסע דיג" בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא בו סיוע. יש להוכיח את הרלוונטיות של החומר המבוקש להגנת הנאשם. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בטענות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין. (ראו: עניין אלהוזייל; עניין מסראווה; עניין בן ארי; עניין ברקו; בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי; בש"פ 1372/96 דרעי נ' מדינת ישראל; בש"פ 6717/12 מדינת ישראל נ' אהרון; בש"פ 8252-13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר). **4. "תרשומות פנימיות":** "תרשומות פנימיות" אינן מועברות, ככלל, לעיון נאשם, אלא אם הן עשויות ללמד על נתונים שלא הועמדו לעיון קודם לכן, ובמטרה להימנע מפגיעה בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה. (ראו: בש"פ 4981/23 פלוני נ' מדינת ישראל). **5. בחינת הבקשה לגופה:** במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי לא נמצאו בנימוקי הבקשה כל נימוק לקבלת חומרי החקירה מעבר לדרישה לקבלם. לא הובהר כיצד החומר המבוקש רלוונטי להגנת המבקשת, או כיצד שימוש בו יועיל להגנתה. הבקשה הוגשה ימים ספורים לפני תחילת פרשת ההגנה, דבר המחזק את הטענה כי מדובר בניסיון לגרירת זמן. **6. טענות נוספות:** טענות נוספות שהועלו על ידי הנאשמת, כגון דרישה להגנה מן הצדק, פסילת ראיות, היפוך נטל הראייתי וביטול כתב האישום, מקומן הדיוני, בכפוף לרלוונטיות, הוא בשלב הסיכומים, ולא בשלב זה של הדיון. **השלכות משפטיות וחידושים:** * **הדגשת העקביות בפסיקה:** ההחלטה מדגישה את העקביות בפסיקה בנוגע לדרישות מחמירות להוכחת רלוונטיות של חומר חקירה, ואת הקושי בקבלת דרישות גורפות ל"ספרות מקצועית ונהלים" ללא הוכחת קשר ישיר להגנה. * **חשיבות השלב הדיוני:** ההחלטה מדגישה את חשיבות השלב הדיוני. בקשה זו, שהוגשה סמוך מאוד למועד שמיעת פרשת ההגנה, נתפסה כניסיון מאוחר לגרירת זמן, וזאת בניגוד לעקרונות ניהול הליך יעיל והוגן. * **גבולות סעיף 74 לחסד"פ:** ההחלטה מחדדת את גבולות סעיף 74 לחסד"פ. הסעיף נועד להבטחת זכותו של הנאשם למשפט הוגן על ידי עיון בחומר חקירה הנמצא בשליטת המאשימה, ואינו כלי להשגת חומרים חיצוניים או ל"מסע דיג" בלתי ממוקד. * **פגיעה אפשרית בזכות הטיעון (במובן הרחב):** למרות דחיית הבקשה, עצם הגשתה והטענות המשפטיות שהועלו בה (כגון פגיעה בזכות למשפט הוגן, דרישה להגנה מן הצדק) מצביעות על המורכבות המשפטית העומדת בפני מערכת המשפט בפרשות בהן ההגנה מבקשת לבחון את תקינות החקירה ואת הנהלים המשטרתיים. החלטת בית המשפט, בכך שדחתה את רוב הטענות לסיכומים, משאירה פתח לדיון עתידי בנושאים אלו, בכפוף לבחינת הרלוונטיות בשלב מתאים. * **הגבלת "תרשומות פנימיות":** ההחלטה מחזקת את ההלכה הרווחת כי "תרשומות פנימיות" אינן עוברות לעיון הנאשם אלא במקרים חריגים, ובכך שומרת על תקינות עבודתן של רשויות האכיפה. **לסיכום:** בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את הצורך במיקוד, רלוונטיות, וציות לכללים דיוניים. ההחלטה מחזקת את הפרשנות המצמצמת של זכות העיון כאשר מדובר בחומרים שאינם בהכרח "חומר חקירה" במובנו הצר, או כאשר הבקשה מוגשת בשלב מאוחר של ההליך ובאופן שאינו ממוקד.