ע"א 2005/03
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר נוגע לשתי בקשות שהוגשו בעקבות פסק דין בערעור. הבקשה הראשונה מבקשת לתקן טעות סופר נטענת בפסק הדין, בטענה כי בית המשפט התכוון להפחית את דמי המחיה של המשיב לא רק בעתיד אלא גם בעבר. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הבקשה אינה נוגעת לטעות סופר כהגדרתה בחוק ובמקום זאת מעוררת שאלה מהותית בדבר כוונת בית המשפט. לפיכך, הבקשה לדחיית בקשת התיקון מתקיימת. הבקשה השנייה מבקשת להציג ראיות נוספות בדבר מותו של המשיב, שאירע כחודש לאחר מתן פסק הדין. המבקשים טוענים כי יש להתחשב במצב העובדתי החדש, אך המשיב טוען כי מותו של תובע אינו שיקול לאחר מתן פסק הדין בערעור. בית המשפט מסכים עם המשיב ומדגיש את עקרון סופיות ההליך. הגשת ראיות נוספות בשלב זה תפגע בטוהר ההליך המשפטי ותפתח פתח להתדיינות משפטית ממושכת. יתר על כן, באשר לתביעות בגין נזקי גוף, בית המשפט מכיר בחוסר הוודאות של מקרים כאלה, אך פסק הדין במקרה זה כבר ניתן, ולכן הוא שונה ממקרים בהם הותרו ראיות נוספות. פסיקת בית המשפט במקרה זה נועדה לאזן בין חוסר הוודאות סביב תביעות נזקי גוף לבין הצורך בסופיות בהליכים משפטיים. לפיכך, שתי הבקשות נדחות, ולא יהיה צו להוצאות.
חקיקה מקושרת
ע"א 2005/03 גילה ברנר נ' אברהם ברנר, עליון (13.9.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.