עפ"ג 32386-02-23

תקציר

המערער הורשע בתקיפת בת זוגו ועתר לבטל את ההרשעה על סמך הסדר טיעון וההמלצות החיוביות של תסקיר שירות המבחן. המשיב טען כי עבירות אלימות במשפחה הן בעלות חומרה מיוחדת ובדרך כלל מצדיקות הרשעה בשל אופיין החמור, וכי קביעת טווח הענישה הראוי על ידי בית המשפט היא סבירה. השופטים דחו את הערעור תוך הדגשת חומרת העבירה, התנהגותו האלימה של המערער והחששות שהועלו בתסקיר שירות המבחן. הם הדגישו כי הימנעות מהרשעת המערער אינה מוצדקת, גם בהתחשב בפגיעה הנטענת בעיסוקו, וכי העונש שהוטל עליו - מאסר עם עבודות שירות - היה הולם בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, ציינו השופטים כי טענת המערער ביחס להסדר הטיעון לא הועלתה בבית משפט קמא ועל כן לא ניתן לדון בה בשלב הערעור. הם לקחו בחשבון גם כתב אישום חדש שהוגש נגד המערער בגין מקרה אחר של תקיפת אשתו, וראו בהמלצת הדו"ח חלשה ולא משכנעת. בסופו של דבר, אישרו השופטים את ההרשעה ואת העונש שהוטל, וחייבו את התייצבותו של המערער בפני נציב שירות המדינה לצורך הסדרת תחילת עבודות השירות.