רע"א 2098/24

תקציר

בפסק הדין בעניין ערעוריו הפרוצדורליים של המבקש, פסק בית המשפט נגד המבקש בשלוש סוגיות עיקריות. ראשית, בית המשפט החליט שלא להפוך את סדר הצגת הראיות, תוך שהוא מפנה לסעיף 1(6) לצו בית המשפט השולל ערעורים בעניינים פרוצדורליים אלה. עמדתו של המבקש כנגד זה לא התקבלה שכן היא סותרת את כללי בית המשפט, המונעים עקיפת צווים פרוצדורליים על ידי צירוף ערעורים. בית המשפט הדגיש כי צו הראיות אינו משפיע על נטל ההוכחה, שנותר עניין שבית המשפט יכריע בו במהלך המשפט. שנית, לעניין דחיית השאלון שנועד לזהות את פקיד הבנק האחראי להחלטה לחסום חשבון, גם על ההחלטה לא ניתן לערער לפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט. עם זאת, המבקש יכול לחקור בחקירה נגדית עדי בנק במהלך המשפט כדי לבקש מידע זה. בית המשפט קובע כי ניתן להתייחס להתנגדויות לשאלות אלה במהלך דיון ההוכחות. שלישית, ההחלטה לסרב למתן צו לגילוי מסמכים, ובפרט מסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, אושרה אף היא. בית המשפט הדגיש את סמכותו המוגבלת להתערב בהחלטות ביניים בנוגע לחשיפת מסמכים, אלא אם כן החלטות אלה אינן סבירות או גורמות עוול. המבקש טען לרלוונטיות של חוות הדעת המשפטיות ששימשו להגנתו של הבנק, אך בית המשפט שמר על חיסיון חוות דעת אלה, וראה בהן מוגנות בחיסיון, אלא אם הבנק יחליט אחרת. בית המשפט הבהיר כי הערעור על גילוי המסמכים נעדר השפעה מהותית לגופו של משפט ולכן אינו מצדיק התערבות. בית המשפט סיים בכך שהתיר לבחון מחדש סוגיות אלה במהלך החקירה הנגדית או בערעורים עתידיים לאחר השלמת פסק הדין, אם יישארו רלוונטיים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תשובה.