ע"ע 25764-06-10

תקציר

מחי יואל גואל עתר לאפשר לו להתמודד על תפקיד מפקח רישום המקרקעין בנתניה, לאחר שטפסי הבקשה שלו לא נשקלו בשל הגשתם ארבעה ימים לאחר המועד האחרון הנקוב במכרז. הטפסים הוגשו באמצעות פקסימיליה, וגואל טען כי לא יכול היה להגישם קודם לכן בשל מחלה, הנתמכת באישור רפואי מיום המועד האחרון. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את תביעתו, בקובעו כי גואל היה צריך להודיע למדינה על מחלתו, וכי האישור הרפואי אינו מהווה הוכחה מספקת לכך שלא יכול היה לעמוד במועד. גואל טען כי יש להתיר את הגשתו המאוחרת בנימוק שהיא נובעת מנסיבות חריגות שאינן בשליטתו, וכי אי התרתה תפלה אותו לרעה בהשוואה למועמדים אחרים. עוד טען כי המדינה לא הוכיחה כי אכפה באופן עקבי את אותו "נוהל דרקוני" במקרים דומים, וכי על בית המשפט להעניק לו "הגנה מפני צדק". המדינה תמכה בהחלטת בית המשפט המחוזי והדגישה את חשיבות ההקפדה על תנאי המכרז כדי להבטיח שוויון בין המועמדים. בית המשפט הכיר במטרה הכפולה של הליכי מכרז, שהיא להבטיח הליך הוגן, שוויון וללא משוא פנים, תוך מתן אפשרות למעסיק לבחור את המועמד המתאים ביותר. ההקפדה על כללי המכרז ותנאיו, כפי שנקבעו על ידי המפרסם, חיונית להשגת מטרות אלה. בפרסום המכרז צוין במפורש כי בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון לא יידונו, ובית המשפט הדגיש את חשיבות האחידות והוודאות בתהליך. עורך המכרז הבהיר כי לא יהיו חריגות מהמועד האחרון, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות מכך. נסיבות השיהוי של גואל – משך השיהוי, השימוש בפקסימיליה ואופייה המשותף של מחלתו – לא היוו, לדעת בית המשפט, הצדקה מספקת לקבלת בקשה מאוחרת, והדבר יהווה תקדים בלתי שוויוני למועמדים עתידיים. יתר על כן, טענותיו של גואל בדבר חובת המדינה להוכיח כי החילה את הכללים באופן עקבי במקרים אחרים נדחו, שכן בית המשפט סבר כי היה עליו להביא ראיות לכך בעצמו. לפיכך נדחה הערעור, אם כי בית המשפט בחר שלא לחייב את גואל בהוצאות כלשהן.