ס"ק 502/09

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשות שהוגשו באופן חלקי. הסכם ההבראה שנחתם בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2 נחשב בטל ומבוטל, שכן הוא מפר את תקנות החינוך הממלכתי וחסר סמכות. לבית הדין סמכות לבחון את ההסכם ולבטלו מאחר והוא מתייחס ליחסי העבודה שבין המשיבה 1 לעובדיה. טענות הסף שהעלו המשיבים, לרבות היעדר סמכות שיפוט ופורום פסול, נחשבות מופרכות. בקשת המבקשים להכרה כצד לסכסוך קיבוצי נדחית, שכן הסכם קיבוצי אינו תנאי הכרחי לכך. המבקשת מוכרת כארגון עובדים אך לא כנציגת הגננות העובדות אצל המשיבה 1. לפיכך, לא הייתה למשיבה 1 כל חובה להיוועץ במבקש טרם חתימת הסכם ההבראה. העובדים שסירבו לחתום על ההסכם החדש אינם נחשבים כמי שהתפטרו, וחזקה על המשיבה 1 לפעול על פי החוק אם ברצונה לפטר או לשנות את תנאי העסקתם. טענות המבקשים בדבר אפליה מחמת גיל והיעדר שימוע מיותרות, שכן העובדים לא פוטרו או התפטרו. לבסוף, בית המשפט מורה לבא כוח המשיב 1 לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט אישיות בסך 2,000 ₪ בגין התעלמות מהחלטת בית המשפט בעניין היקף הסיכומים.