תתע"א 11332-01-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונש לאדם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה. השופט קובע תחילה את מסגרת הענישה הראויה על פי תיקון 113 והמשפט העברי, המדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך בענישה מרתיעה, נוכח המסוכנות שהיא מהווה לשלום הציבור והזלזול שהיא מגלה בחוק ובצווי בית המשפט. מתחם הענישה ההולם, במקרה זה, נקבע בטווח שבין מאסר על תנאי למאסר בפועל של 6 חודשים, ותקופת פסילה של 6 עד 14 חודשים. לאחר מכן השופט בוחן נסיבות אישיות, וקובע כי הן אינן מצדיקות חריגה מאזור העונש שנקבע, אלא ניתן להתחשב בו. הם מכירים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות גילו, קשיי ניידותו, מצבו הכלכלי והעובדה שזו עבירה ראשונה מסוג זה, אך מדגישים את האינטרס הציבורי ואת הצורך בענישה הולמת ומרתיעה. לבסוף נקבע העונש בפועל: קנס של 1,500 שקל, שישולם בתשלומים, ותקופות פסילה שונות, כולל מאסר על תנאי אחד המותנה בכך שהנאשם לא יבצע עבירות דומות בעתיד. השופט מסיים בכך שהוא מודיע לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.