ע"א 5656/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך ביטוחי בין המשיבה ("קאפ"), לבין המערערת ("המבטחת"), בנוגע לביטוח עבודה לפרויקטים של בנייה. קאפ התקשרה בהסכם עבודה עם המשיב מס' 2 ("אלון"), לביצוע עבודות בנייה מסוימות עבור משרד הביטחון. במהלך ביצוע העבודה נגרם נזק חמור כתוצאה מגשמים עזים, שהמבטחת סירבה לפצות עליהם, מה שהוביל את קאפ להגיש תביעה נגד המבטחת. המבטחת טענה כי הנזק אינו מכוסה בפוליסה, וכי קאפ אינה מבוטחת תחתיה. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה של קאפ, והורה למבטחת לשלם לקאפ כ-95,477 שקל בתוספת ריבית, ודחה את הודעת הצד השלישי של המבטחת שהוגשה נגד אלון. המבטחת ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון, בטענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא שמע עדויות עדים, וכי הקביעות העובדתיות לגופו של עניין אינן נכונות. באופן ספציפי, טענה המבטחת כי הפוליסה מכסה רק "שיקום גדר" ואינה כוללת את "כביש הטשטוש" הפגוע. המבטחת חלקה גם על קביעת מעמדה של קאפ כקבלן משנה, גובה הנזקים וחישובי הריבית. קאפ הגן על החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי לשופט היו כלים מספיקים להכריע בעובדות, וכי הפוליסה כיסתה את העבודה שניזוקה וביטחה את קאפ כקבלן משנה. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי הכריע כראוי בעובדות על סמך ראיות בכתב, וכי ממצאיו העובדתיים סבירים ואין לבטלם. בית המשפט גם אישר את פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפוליסת הביטוח, וקבע כי סוכן הביטוח היה מודע להיקף העבודה המבוטחת וכי קאפ אכן היה קבלן משנה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשומות הנזק של בית המשפט המחוזי או בפסיקתו בעניין הריבית. משכך, דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המבטחת והורה לה לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של קאפ ואלון.