עפ"ת 11182-12-21

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אך לא התייצב בבית המשפט במספר רב של הזדמנויות, וכתוצאה מכך ניתן פסק דין בהעדרו. הוא טען כי אי הופעתו נבעה מנסיבות אובייקטיביות, בהן מגורים ביהודה ושומרון, נטילת תרופות וקשרים סלולריים לקויים, אך בית המשפט לא מצא הצדקה לאי הופעתו. בית המשפט דחה גם את טענתו כי קיים חשש לעיוות דין בשל חוסר ראיות, שכן דוחות המשטרה הצביעו על אשמתו של המערער. מהראיות עולה כי המערער נהג בגילופין, והיווה סיכון משמעותי לאחרים בכביש. פסק דינו של בית משפט קמא, שכלל קנס ופסילת רישיון הנהיגה, התקבל אפוא. ערכאת הערעור לא מצאה כל פגם בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחתה את הערעור, תוך שהיא מותירה על כנה את העונש שהוטל על המערער. החלטה זו התקבלה על יסוד חומרת העבירה, חוסר ההצדקה של המערער והראיות המוצקות נגדו. פסק הדין נמסר לצדדים על ידי מזכירות בית המשפט.