ע"א 385/87

תקציר

המקרה סובב סביב דיירת, יא, המתגוררת בבית משותף עם מערכת הסקה מרכזית ומבקשת לנתק את דירתה מהמערכת. יא מצליחה להשיג את הסכמת הדיירים האחרים לניתוק, אך אינה מסכימה עם נציג הדיירים, המשיב, על החובות הכספיים לאחר הניתוק. השאלה המרכזית של פסק הדין היא טיבם והיקפם של החיובים הכספיים שניתן להטיל על דייר המתנתק מההסקה המרכזית בהסכמת דיירים אחרים. השוכרת מחויבת לשאת בעלויות הקבועות של אחזקת מערכת החימום ביחס לחלקה ברכוש המשותף. בנוסף, השוכר יצטרך לשלם תעריף מופחת של הוצאות הדלק השוטפות, אשר יחושב על בסיס החיסכון שהושג עקב הניתוק. בהיעדר הסכם בין השוכרים, ייקרא מומחה שיקבע את שיעורם המדויק של חסכונות אלה. עלות חוות הדעת של המומחה תישא על השוכר שניתק, והמומחה צריך להיות מקובל על שני הצדדים. פסיקה זו מעודדת ניתוקים רק אם הם מועילים כלכלית ומקלים על ההבנה בין בעלי הדירות. השופט י' מלץ, הנשיא שמגר והשופט א' גולדברג מסכימים עם פסק הדין.