ע"א 23306-05-24

תקציר

לאחר בחינת הבקשה להארכת מועד לערעור, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, המועד האחרון לערעור על פסק דין הוא 60 יום, שבמקרה זה כבר חלפו. המבקש לא הוכיח "טעם מיוחד" המצדיק שיהוי בהגשת הערעור. פסק הדין נצפה על ידי בא כוח המבקש ביום נתינתו, וגם אם נוציא את ימי מצב החירום מחישוב 60 הימים, עדיין הגיש המבקש את בקשתו להארכה מעבר לזמן המותר. בית המשפט אינו רואה את השיהוי כחסר משמעות, ומדגיש כי גם איחור של יום אחד נחשב לאיחור. טיעוני המבקש להארכה, שכללו נסיבות אישיות, בעיות בריאותיות ועומס עבודה, לא נתמכו בראיות או בפירוט מספיק. בנוסף, הבקשה הוגשה לאחר שתקופת הערעור כבר חלפה, דבר המצביע על כך שלמשיבים היה אינטרס לגיטימי בסופיות פסק הדין. עוד מציין בית המשפט כי המבקש לא התייחס לסיכויי הצלחת הערעור, שהוא גורם מכריע, וללא פירוט קונקרטי לא ניתן להסיק כי סיכויי ההצלחה של הערעור גבוהים. מטעמים אלה נדחית הבקשה להארכת מועד לערעור. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של בא כוח המבקש, בית המשפט מחליט שלא להטיל הוצאות כלשהן.