בע"מ 2101/13

תקציר

מדובר בסכסוך משפטי בין שני אחים בנוגע לבעלות ולזכויות השימוש בנכס הרשום על שם האח הבכור מאז רכישתו בשנת 1981. האח הבכור מימן את הרכישה ואיפשר לאח הצעיר להתגורר בבית בזמן שהותו בחו"ל. עם זאת, בשנת 2003 התעוררה מחלוקת, שהובילה את האח הבכור לבקש מהאח הצעיר לפנות את הבית. האח הצעיר טען לבעלות, וטען כי הבית מומן על ידי צד שלישי אך נרשם על שם האח הבכור מתוך כבוד. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בחן את הטענות, ובסופו של דבר דחה את טענת האח הצעיר בדבר יחסי נאמנות, בנימוק של חוסר ראיות כגון הסכם נאמנות. בית המשפט הצביע על סתירות בנרטיב של האח הצעיר ושקל עדויות שתמכו במעורבותו הפעילה של האח הבכור ברכישת הנכס. למרות שבית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול תרומות כספיות מהאח הצעיר, הוא הדגיש כי האח הבכור איפשר לאח הצעיר להתגורר בבית כעניין של רצון טוב. בעקבות זאת הורה בית המשפט לענייני משפחה על פינוי האח הצעיר, אך דרש פיצוי בגין ההשבחה שביצע בנכס, שנקבע על סך 300 אלף שקל. הערעור נדחה, תוך שמירה על תביעת האח הבכור והגדלה של הפיצוי ל-550,000 שקל, שישולמו עם הפינוי. הבקשה לערעור נוסף נדחתה, במסקנה כי המקרה נעדר משמעות משפטית רחבה יותר ולא הוכיח עיוות דין סביר בהתבסס על העובדות.