ת"א 1419/01

תקציר

פסק הדין מכיר בזכויות היוצרים מס' 2 ו-3 של התובעים כמוגנות על פי חוק זכויות יוצרים 1911 ביצירות שביימו בהיותן כתבה תיעודית ופרקים של סדרה. לתובעת מס' 1, המייצגת חברת תמלוגים, מוקנית זכות לביצוע פומבי לרבות שידור היצירות, או בעלות חלקית בזכויות אלה, לחילופין בעלות חלקית בזכויות יוצרים ביצירות המנוהלות על ידי התובעים מס' 2 ו-3. שידורי הנתבעים מס' 1 ו-2 של היצירות ללא רישיון מאת התובעת מס' 1 או התובעים הפרטיים מהווים הפרת זכויות יוצרים. עם זאת, תביעות התובע מס' 1 או התובעים מס' 2 ו-3 לתמלוגים נדחות, שכן התובע מס' 2 העניק רישיון משתמע לשידור עבודתו, וההסכם של התובעת מס' 3 עם המפיק אישר סחר בזכויות שידור. בית המשפט קובע כי היצירות נופלות להגדרה של "יצירות דרמטיות" מוגנות וכי תרומתם של הבמאים יצירתית ומקורית דיה כדי להקנות להם זכות יוצרים. פסק הדין מבהיר גם את העברת זכויות הביצוע הפומבי, וקובע כי בעוד התובע מס' 2 העניק לנתבע מס' 2 הרשאה לשידור ראשוני של יצירתו, שידורים חוזרים מחייבים את הסכמתו או תשלום תמלוגים. כמו כן, הועברו זכויותיה של התובעת מס' 3 למפיק, אשר מצידו העניק רישיון לשידורים על-ידי הנתבעת מס' 1, והתיר אותם ללא צורך נוסף. לבסוף, השופט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.