בר"ע 1975/08

תקציר

לשכת ההוצאה לפועל אפשרה תחילה למבקש לפדות את המשכנתא בתשלום סכום מסוים, אולם על החלטה זו ערער הבנק. מנהל ההוצאה לפועל קיבל את הבקשה לעיון חוזר, וטען כי ההחלטה הקודמת התבססה על הנחה שגויה, וקבע כי ניתן לפדות את המשכנתא רק על ידי תשלום מלוא סכום החוב. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך השופט פסק לטובת הבנק. השופטת הסכימה עם טענת הבנק כי יש לראות בכונס הנכסים ובבנק צדדים נפרדים, ומאחר שלא ניתנה לבנק הזדמנות להציג את טענותיו לפני ההחלטה הראשונית, הייתה לראש לשכת ההוצאה לפועל סמכות לשנות את פסיקתו בדיון מחדש. כמו כן, השופט אישר את ההחלטה בהתבסס על תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל, המאפשרת לראש לשכת ההוצאה לפועל לשנות החלטה אם הוגשה בקשה בתוך שבעה ימים מיום הוצאתה, וכן ציטט את תקנה 126א, המקנה לראש לשכת ההוצאה לפועל סמכות רחבה לתקן טעויות בכל הליך לפי חוק ההוצאה לפועל. המבקש חויב בהוצאות המשפט של הבנק, שהסתכמו ב-10,000 ₪ בתוספת מע"מ.