בש"א 11253/07

תקציר

המבקשים ביקשו להשיב את הערבות הבנקאית לבית המשפט ולחלט אותה לאחר שנגרמו להם נזקים משמעותיים כתוצאה מצו עיכוב יציאה מן הארץ. לטענתם, יש לחלט את הערבות, בשווי 150 אלף שקל, כפיצוי. עם זאת, המשיבה טענה כי הערבות הוחזרה לה כדין וכי יש לדחות את בקשת החילוט בשל פגמים שונים והיעדר ראיות לנזקים. בית המשפט מצא כי הערבות סווגה כערבות לפי תקנה 364(א), שאינה ניתנת לחילוט, ולא כבטוחה כפי שנטען על ידי המשיב. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים לא עמדו בתנאי החילוט גם אם הערבות סווגה כבטוחה. הבקשה להחזרת הערבות הבנקאית לבית המשפט נדחתה. השופט הגיע למסקנה כי טענות המבקשים להפסדים משמעותיים בגין צו עיכוב היציאה מהארץ אינן נתמכות וכי תכלית בקשת החילוט לא קוימה. לפיכך, בקשת החילוט נדחתה, ואין צורך להחזיר את הערבות שכן היא סווגה כערבות. בנוסף, בית המשפט לא ראה צורך לבחון את הפגמים הנטענים בהחלטת המזכירות להשיב את הערבות למשיב. פסק הדין אפשר למבקשים להגיש תביעת נזיקין נפרדת, ללא הארכת מועדים, ולא נפסקו הוצאות.