ו"ע 16836-03-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור מס שהגישה קרן רוזנבאום נגד מדינת ישראל. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם יש לראות ברוזנבאום רוכשת דירה ראשונה הזכאית לפטור ממס בעת רכישת דירת מגורים עם בעלה, או שמא יש להטיל עליה מס בשיעור גבוה יותר החל על רוכשי דירת מגורים שאינה עיקרית. רוזנבאום ובעלה חתמו על הסכם ממון לפיו דירה שהייתה בבעלות בעלה לפני נישואיהם, ותמורתה, שייכת לו בלבד. הם גם ניהלו חשבונות נפרדים, כאשר חשבונו של הבעל שימש אך ורק למימון נכסיו. בני הזוג וילדיהם התגוררו בדירת הבעל מבלי שרוזנבאום שילם שכר דירה. בהמשך הוכרז רוזנבאום כרוכש יחיד של דירה חדשה, שיועדה כנכס להשקעה, שמומנה מחשבונם המשותף של בני הזוג. החלטת הרוב, שנכתבה על ידי השופט אבי גורמן ואליה הצטרף חבר הוועדה עו"ד מיכאל בן לולו, קיבלה את ערעורו של רוזנבאום. השופט גורמן קבע כי ניתן לסתור את חזקת התא המשפחתי, שנקבעה על ידי המחוקק, מקום בו קיים הסכם ממון תקף והפרדת רכוש בין בני זוג. גורמן מצא כי הסכם הממון היה בתום לב ובוצע בפועל, ולכן יש לראות ברוזנבאום קונה דירה ראשונה ולהעניק לו את הפטור המקביל ממס. בן לולו הסכים והדגיש כי בני הזוג ביצעו בקפדנות את הסכם הממון וכי עמדת המשיב אינה מקובלת. מנגד, חבר הוועדה מר אלון לילי חלק על כך, וטען כי המגורים המשותפים של בני הזוג בדירת הבעל מעידים על היעדר הפרדה מוחלטת של הרכוש ולכן חזקת התא המשפחתי צריכה לעמוד. לילי טענה כי יש צורך במבחן נוקשה ומצטבר להפרדת רכוש כדי למנוע תכנוני מס ולהבטיח צדק חלוקתי בקרב זוגות צעירים. בסופו של דבר, הרוב פסק לטובת רוזנבאום, וקבע כי יש לראות בה רוכשת דירה ראשונה ולהעניק לה את הטבות המס הנלוות. המשיב חויב לשלם את הוצאותיו של רוזנבאום בסך 20,000 ₪.