ה"ת 52748-12-23

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, קיבל השופט את ההחלטות הבאות. ראשית, הבקשה להארכת תוקף הדיירים מתקבלת. מחומרי החקירה שבחן השופט עולה קיומו של חשד סביר כי המשיב קשור לעבירות המיוחסות לו. יתר על כן, השופט סבור כי תפיסת נכסי המשיב היא מידתית ביחס לעבירות החשודות, תוך התחשבות בתכליות החילוט המובהקות, קרי הרתעה והבטחה שהמשיב לא ייהנה מפשעיו הנטענים. נכסים אלה שנתפסו כוללים חשבונות בנק, פוליסות ביטוח, קופות גמל וכמחצית מדירת המגורים של המשיב, בשווי כולל של סכום משמעותי. נחה דעתו של השופט כי הארכה המבוקשת סבירה, נוכח מורכבותה והיקפה של החקירה, הכוללת בחינת חקירות, מוצגים ומסמכים רבים. שנית, השופט דחה את בקשת המשיב לשחרר כספים לאמצעי מחיה סבירים. מצבו הכלכלי והמשפחתי של המשיב אינו מצדיק שחרור כספים נוספים, במיוחד בהתחשב בכך שחלק מהוצאותיו, כגון תרומות צדקה ותמיכה בילד נשוי, אינן נחשבות הכרחיות לקיום היומיומי. השופט מכיר בחשיבותה של המצווה לתת צדקה, אך מפרש את הטקסטים הדתיים כמרמזים על כך שתרומות לצדקה צריכות להיעשות רק לאחר מילוי הוצאות הבית החיוניות. בנוסף, ההוצאה בגין שכר הדירה של בנו לא הייתה מוצדקת דיה, שכן הבן הוא בגיר שאינו מתגורר עם המשיב. ככלל, השופטת סבורה כי בידי המשיב די משאבים להבטחת אמצעי מחיה סבירים והוא לא שוכנע בדבר צרכים מיוחדים המצדיקים שחרור כספים נוספים. ההחלטה להאריך את תוקפם של הדיירים ולדחות את הבקשה לשחרור כספי מתבססת על הראיות שהוצגו ועל השלב הנוכחי של החקירה. השופט מדגיש כי החלטה זו אינה שופטת מראש את תוצאת ההליך העיקרי וכי זכות הערעור שמורה לשני הצדדים. פסק דין זה ייכנס לתוקף באופן מיידי ויעמוד בתוקפו למשך 180 יום החל מה-6 בינואר 2024.