ת"א 35701-03-23

תקציר

לבית המשפט יש סמכות לדחות תביעה על הסף על פי תקנות מסוימות, אך מדובר באמצעי חריג השמור למקרים קיצוניים בהם אין לתובע סיכוי לנצח, גם אם כל הטענות הוכחו. הדיון נסוב סביב דחיית תביעה נגד הנתבע מס' 1 והחובה להפקיד ערובה. בית המשפט נוקט איפוק בשמיעת בקשות לדחיית תביעות על הסף, תוך שמירה על זכות הגישה של התובע לערכאות. בשלב זה, בית המשפט אינו בוחן את נכונות הטענות אלא בודק אם התביעה מגדירה עילת תביעה. אין חולק כי התובע נפגע בעת שעבד אצל הנתבעת מס' 2, אשר הועסקה אצל הנתבעת מס' 1. שאלות התביעה דורשות בירור עובדתי הכולל חומר ראייתי, ולכן דחיית התביעה על הסף אינה ראויה. באשר לשחרור בערבות, בית המשפט בוחן שני סוגים עיקריים של שיקולים מנחים: סיכויי הצלחת התביעה והסבירות שהתובע לא ישלם את הוצאות הנתבע. על בית המשפט לאזן בין שיקולים אלה בכל מקרה. במקרה זה, מאחר והתובע מתגורר לכאורה ברשות הפלסטינית ואין לו נכסים בישראל, בית המשפט מורה לו להפקיד ערבות בסך 3,000 ₪ ולצרף לתיק את כתובתו המדויקת. התביעה תידחה אם הערבות לא תופקד עד למועד שנקבע.