ת"א 47/10

תקציר

התובעים, בעלים משותפים של חלקת קרקע, תבעו את הבנק הנתבע, בדרישה להגביל את הסכום שהבנק יכול לתבוע על פי שטר משכנתא ל-4 מיליון שקל. התובעים טענו כי שטר החוב ונספחיו, לרבות נספח הצמדה לדולר, הם מסמכים נפרדים, כאשר האחרונים מבטלים את הריבית וחיובים נוספים המפורטים בראשון. הבנק טען כי שטר החוב ונספחיו מהווים מסמך אחד, כאשר נספח ההצמדה מפרט רק את מנגנון ההצמדה הדולרית, וכי חיובי הריבית היו בנוסף לסכום הקרן. בית המשפט הסכים עם פרשנות הבנק וציין כי טענת התובעים הייתה מאוחרת ואינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון המסחרי. בית המשפט קבע כי הסכום המובטח במשכנתא כולל את סכום הקרן, הריבית וחיובים נוספים, ודחה את טענות התובעים בדבר זכותם לפדות את המשכנתא בסכום של 4 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט הורה לתובעים לשלם לבנק הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. פסק הדין חיזק את עמדת הבנק כי שטר המשכנתא אפשר לו לגבות סכום העולה על 4 מיליון ₪ ממכירת קרקעות התובעים.