סע"ש 49378-07-14

תקציר

מהגר עבודה מאריתריאה (התובע) הגיש תביעה נגד שני נתבעים, צים וסיטי טאואר, בדרישה לתשלום זכויות שונות הנובעות מהעסקתו. צים מפעילה רשת קמעונאות מזון, ואילו סיטי טאוור מספקת שירותי ניקיון. התובע טען כי יש להטיל על שני הנתבעים אחריות משותפת לזכויותיו כעובד. עם זאת, צים טענה כי התובעת הועסקה על ידי סיטי טאואר, אשר התקשרה בחוזה למתן שירותי ניקיון לצים. סיטי טאואר, לעומת זאת, הכחישה כי העסיקה את התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי צים היא מעסיקתו. מהראיות עולה כי התובע עבד במרכולים שבבעלות צים, וצים הייתה המשתמש היחיד בשירותיו. בית המשפט קבע, כי גם אם התובע הועסק באמצעות קבלן, צים, כמשתמשת בשירותיו, אחראית להבטיח את תשלום זכויותיו. באשר לתקופת ההעסקה, קיבל בית הדין את גרסת התובעת לאירועים, והציב את התאריכים שבין 11.3.2011 ל-10.9.2012, שכן צים לא סיפקה רישומי נוכחות או ראיות אחרות לסתור זאת. בית הדין בחן גם את נסיבות סיום יחסי עובד-מעביד, ומצא כי טענת התובע כי פוטר ללא פיצויי פיטורים אינה משכנעת. גרסתו של התובע לא הייתה עקבית, והוא עבר מיד לעבודה אחרת. לפיכך, נדחו התביעות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, למעט רכיב הפיצויים, אותו זכאית התובעת לקבל מצים. התובע טען כי עבד שעות נוספות רבות, דבר שצים הכחישה. מאחר שצים לא סיפקה רישומי נוכחות, קיבל בית המשפט את גרסת התובע לפיה עבד שעות נוספות, אך לא את טענתו כי עבד 320 שעות מדי חודש. בית הדין חישב את גמול השעות הנוספות להם היה זכאי התובע, בהתבסס על שכר המינימום לשעה בעת סיום העסקתו. התובע תבע גם תשלום דמי חגים, פיצוי בגין אי הודעה על תנאי העבודה והמצאת תלושי שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה ואי ביצוע הפרשות לפנסיה. בית המשפט פסק לטובת התובעת בכל הסעיפים הללו, שכן צים לא הביאה ראיות לכך ששילמה סכומים אלה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של התובע לדמי נסיעה, שכן הוא לא פירט את הוצאות הנסיעה שלו. לסיכום, התביעה נגד צים נדחתה ברובה, והיא חויבה לשלם לתובעת פיצויים שונים בסך כולל של 19,480 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק. תביעת התובעת נגד סיטי טאואר נדחתה, שכן בית הדין לא מצא ראיות ליחסי עובד-מעביד ביניהם. כמו כן חויב התובע לשלם שכר טרחת עורך דין לשני הנתבעים. פסק הדין ניתן על ידי סגנית הנשיא הדס יהלום ונציגי עובדים ומעסיקים.