ע"פ 264/81

תקציר

המערער, שמעון לוי, ערער על חומרת עונשו לאחר שהורשע בסיוע לאחר מעשה לעבירה, קרי סיוע למבצעי רצח לחמוק מעונש. לוי הודה תחילה בעובדות שיוחסו לו, אך מאוחר יותר שינה את הודאתו לאחר עדות התביעה. בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך הודאה מוסכמת וגזר עליו שנתיים מאסר. המערער טען כי יש לראות בנכונותו להודות בעובדות גורם מקל. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי בעוד הודאה מוקדמת בעובדות היא בדרך כלל עדיפה, היא אינה מהווה גורם מיוחד לגזר הדין. יתר על כן, אם התביעה מסכימה להודאה ממצה, היא אינה יכולה להעלות טענות או ראיות נוספות בשלב הערעור. בית המשפט שקל גם את מצבו הבריאותי של המערער, אך קבע כי אופי העבירה וחומרתה קודמים לקביעת העונש. מעשיו של לוי נמצאו חמורים, מסכנים את ביטחון הציבור ומשבשים את אכיפת החוק. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט מצא את העונש המוטל הולם ודחה את הערעור פה אחד.