ו"ע 1046/02

תקציר

הערעור מתייחס לשתי סוגיות הנוגעות לחוק מיסוי מקרקעין. ראשית, האם קיימת נאמנות תקפה לפי החוק, ושנית, אם כן, האם המערערים פטורים ממס לפי סעיף 49ב. עניינו של הערעור בחלקת אדמה שנרכשה במקור מכספי המשפחה ונרשמה על שמו של טוביה קצב, אחד משמונת האחים ואחיות, בהם המערער מרדכי. מאוחר יותר הועברה הקרקע למרדכי, והאחים, כולל מרדכי, מכרו מאוחר יותר את הקרקע לצד שלישי. המחלוקת המרכזית היא האם מרדכי החזיק בקרקע כנאמן עבור אחיו, מה שאומר שההעברה אליו פטורה ממס. על בית המשפט להחליט אם הנסיבות מצביעות על קיומה של נאמנות מהותית, למרות היעדר הודעה פורמלית כנדרש בחוק. בנוסף, על בית המשפט לקבוע את ההשלכות על פטור ממס לפי סעיף 49ב, ובפרט האם "תקופת הצינון" חלה כאשר נכס מוחזר כמתנת חובה. גם פסק הדין בתביעה קודמת, שקבע כי מרדכי החזיק את הקרקע בנאמנות עבור אחיו, נחשב כראיה פוטנציאלית. בית המשפט מגיע למסקנה כי אמנם הנסיבות אינן מצדיקות ויתור על דרישת ההודעה הפורמאלית, המעידה על כך שלא התקיימה נאמנות מהותית, אך מעמדו של מרדכי כנאמן לא התבסס אלא מאוחר יותר, מה שהופך את ההעברה הראשונית לאירוע החייב במס. עם זאת, בית המשפט מקבל כי הקרקע הוחזרה לאחים לפחות עד למועד התביעה הקודמת, כלומר המכירה הנוכחית פטורה ממס לפי סעיף 49ב. לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי; מרדכי אינו נחשב לנאמן, אך המערערים פטורים ממס על המכירה הנוכחית.