תלה"מ 24497-01-24

תקציר

פסק הדין דן בשני פסקי דין, הראשון בעניין העתקת קטין מחוץ לישראל, והשני בעניין תשלום מזונות. תחילה מתווה השופט את המסגרת המשפטית לבקשת ההעתקה, ומדגיש כי טובת הקטין היא העיקרון המנחה את החלטת בית המשפט, וכי על בית המשפט לאשר בקשה כזו. השופט מפנה למספר מקרים קודמים כדי להמחיש את העקרונות המיושמים בעת קבלת החלטות מסוג זה. פסק הדין ממשיך ובוחן את פרטיו הספציפיים של המקרה הנדון. האם מבקשת לעבור עם הקטין למדינה אחרת לתקופה של שנתיים על מנת לשפר את הכשרתה המקצועית ואת מצבה הכלכלי. השופטת מציינת כי ההורים הגיעו למספר הסכמות בנוגע למשמורת, וכי בחירתה של האם לעזוב את ישראל היא סבירה ומציבה את טובת הקטין בראש סדר העדיפויות. באשר לבקשת המעבר, השופט מקבל את בקשת האם ומאפשר לה להגר עם הקטין למשך שנתיים. השופטת מפרטת את זכויות הביקור של האב, ומחייבת את האם למסור לו דיווחים שוטפים על מצבו של הקטין. עוד מפצירה השופטת בצדדים לשמור על גמישות על מנת לשמר את הקשר של הקטין עם שני הוריו. חלקו השני של פסק הדין דן בתשלומי מזונות ילדים. השופטת מתייחסת לחוקים הרלוונטיים ומדגישה כי שני ההורים אחראים למזונות ילדם הקטין. לאחר בחינת הכנסות ההורים והוצאותיהם, וחיזוי הכנסותיה הגבוהות יותר של האם לאחר הרילוקיישן, קובע השופט כי האב ישלם לאם 1,000 שקל בחודש עבור מזונות הילדים, כל עוד הקטין מתגורר בישראל. סכום זה כולל גם את הוצאות המגורים והמזונות של הקטין. השופטת מפרטת גם את אחריות הצדדים בנוגע להוצאות נוספות עבור הקטין, לרבות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות. דמי המזונות ישולמו מיום הגשת התביעה ועד הגיעו של הקטין לגיל שש, מועד סיום תשלומי המזונות השוטפים. עוד מחליטה השופטת כי לא יהיה חיוב בגין הוצאות שנגרמו במהלך ההליך.