ת"א 5037/03

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעים להחזר הלוואה. התובע טען כי הלווה לנתבעים סכום של 450,000 ₪ אשר הובטח בדירת הנתבעים ומובטח על ידי צד שלישי, אך הנתבעים לא עמדו בהחזר. הנתבעים טענו כי מעולם לא קיבלו את סכום ההלוואה. בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים אינן אמינות ולא הצליח לקבוע האם כספי ההלוואה הועברו לנתבעים אם לאו. אמנם ניכר כי התובעת העבירה את סכום ההלוואה הראשון בסך 100,000 ₪ לנתבעת מס' 1 או לבתה זהבית, אך התובעת לא הצליחה להוכיח כי הסכם ההלוואה השני כלל גם סכום זה והלוואה נוספת בסך 40,000 ₪. כמו כן, בית המשפט לא יכול היה לאשר את טענת התובע כי העביר לנתבעים את מלוא סכום ההלוואה השנייה בסך 450,000 ₪, בשל חוסר עקביות בעדותו, היעדר מסמכים תומכים ובעייתיותה של עדות צד ג' היחידה. למרות שגם ראיות הנתבעים נמצאו חסרות מהימנות, נטל ההוכחה נותר על התובע, שלא עמד בו. לפיכך, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.