בש"א 297/09

תקציר

פסק הדין סובב סביב דחיית ערעור מטעמים פרוצדורליים. תביעתו הראשונית של המערער, שהוגשה לבית דין אזורי בשנת 2008, נדחתה, ופסק הדין הוצג בפני בא כוח המערער ביום 5.3.2009. עם זאת, נמצא כי הערעור הוגש יום לאחר המועד האחרון, ביום 6.4.2009, והמשיבים ביקשו לדחות את הערעור על הסף מטעמים פרוצדורליים. הסוגיה הפרוצדורלית הראשונה התייחסה למועד הגשת הערעור, כאשר המשיבים טענו כי הוא נשלח בפקס לבא כוח המערער ביום 1.3.2009, ואילו בא כוח המערער הסתמך על מועד ההגשה הרשמי של 5.3.2009. השופט קבע כי יש לקבוע את מועד הגשת הערעור עד למועד האחרון, שכן הוא לא הוכיח חוסר תום לב או ניצול לרעה של ההליך המשפטי והיה בהפרש של ארבעה ימים בלבד ממועד ההגשה הרשמי. העניין הפרוצדורלי השני נגע לתוכנה ולצורתה של הודעת הערעור. המשיבים טענו כי ההודעה בת 25 העמודים אינה תואמת את דרישות תקנה 93 לתקנות סדר הדין של בית הדין לעבודה, שכן היא נעדרת את מועד קבלתה ומפורטת יתר על המידה, לרבות ציטוטים נרחבים מפסק הדין. בעוד השופטים הסכימו כי הודעת הערעור מפורטת יתר על המידה, הם קבעו כי כל פגם אינו מצדיק את דחיית הערעור על הסף, אלא יש לתקנו על ידי תיקון ההודעה. עוד ציינה השופטת כי השלב הנוכחי של ההליך, שבו כבר הוגשו סיכומים, הופך את הזמנת התיקון כעת לבלתי יעילה ומסורבלת. תחת זאת, יכלו המשיבים לבקש הרחבה של סיכומיהם, וההרכב ידון בסוגיית היקף ההודעה במהלך הדיון בערעור. פסק הדין, שניתן ביום 31.5.2009, דחה את בקשת המשיבים והתיר את המשך הערעור, תוך שהוא מותיר את הדיון בשיהוי של יום אחד לדיון בערר.