בש"א 4019/06

תקציר

בית המשפט מצא כי שני הסכמי מכר לדירת החייב היו פיקטיביים ונועדו לפרוע את חובות החייב לשני משיבים. ההסכמים נמצאו בטלים לפי סעיף 13 לחוק החוזים וסעיפים 96 ו-98 לפקודת פשיטת הרגל. ההסכם הראשון, בין החייב לבין בתו של שותף עסקי, נמצא כמראית עין לחובותיו של החייב כלפי העמית, תוך צמצום מסת הנכסים העומדים לרשות נושים אחרים – חוזה לכאורה או הסכם למראית עין, בטל לפי דיני החוזים. ההסכם השני, בין הבת לגיסה, נמצא אף הוא כעסקה פיקטיבית המכסה את חובות החייב לחברה מלווה חוץ בנקאית בבעלות הגיס. מאחר ששני ההסכמים לא היו אמיתיים, הם בוטלו, והגיס חויב לשלם למנהל המיוחד (המבקש) את שווי הדירה בניכוי המשכנתא תוך 60 יום או לעמוד בפני פינוי והחזרת הדירה על שם החייב לטובת נושיו. כמו כן חויבו המשיבים לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים והייתה בתוקף מיום 01/01/2007.