ע"א 998/91

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערער בת"א 63/89, אשר נפגע מצליפת שוט בתאונת דרכים בשנת 1988. פסק הדין מתאר את מצבו הרפואי של המערער ואת הערכת המומחה לנכות לצמיתות בשיעור של 10%. טענת המערער בדבר סיוע לצד שלישי נדחתה, אך שתי טענותיו האחרות נמצאו מוצדקות. ראשית, שיעור הריבית על הנזק הלא ממוני שנפסק למערערת יחושב מחדש. כיום נקבע שיעור אחיד של 4% עד אפריל 1989 ו-8% לאחר מכן, וכעת הוא יותאם כך שישקף שיעור אחיד של 4% על הקרן הלא צמודה מיום התאונה ועד למועד פסק הדין. שנית, הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי יוגדל מ-15,000 ₪ ל-40,000 ₪. החלטה זו התקבלה משום שהפיצוי המקורי לא נתן מענה הולם למגבלותיה של המערערת ולאפשרויות התעסוקה העתידיות האפשריות. פסק הדין גם מזכה את המערערת בסכום מוגדל של שכר טרחת עורך דין, שיחושבו על בסיס סכום הפיצוי המתוקן, בנוסף להוצאות ערעור בסך 6,000 ₪ מהמשיב. פסק הדין, שניתן על ידי השופט ט' אור והוסכם על המשנה לנשיא א' ברק והשופט ש' לוין, מתקן את פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי בירושלים.