רע"פ 4079/10

תקציר

בתיק מעורב ד' עדי שגב, שביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שביטלה פסק דין של בית משפט השלום בירושלים. תחילה הודה שגב בהחזקת סכין מוסתרת בחגורתו, עבירה לפי חוק העונשין תשל"ז-1977. בית משפט השלום אמנם הכיר בעבירה של שגב, אך חסך ממנו הרשעה, ובמקום זאת הורה על 180 שעות עבודות שירות על סמך תסקיר מבחן המציע הקלה בעונש. המשיב ערער על החלטה זו, וטען נגד הקלתו ואי הרשעתו של בית משפט השלום. ב-27 באפריל 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי את שגב אך אישר את עונש עבודות השירות. בערעורו של שגב נטען כי עניינו נופל בגדר החוק הכתוב שאמור למנוע הרשעה וכי אין עילה משפטית לדיון ב"גלגול שלישי", כנדרש בתקדים. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערעור נעדר עילה מהותית או חשיבות משפטית רחבה יותר המצדיקה עיון נוסף. היא הדגישה את הנורמה לפיה הרשעה חייבת להתבסס על ממצאי אשמה ורק במקרים חריגים ניתן להצדיק אי-הרשעה. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות או חריגה ממדיניות הענישה המקובלת במצבו של שגב, תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי במניעת החזקת נשק בקרב בני נוער. משכך, דחה בית המשפט את הערעור מאחר ששגב לא הוכיח נזק משמעותי ובלתי הפיך מהרשעתו, על אף ההשפעה הפוטנציאלית על הקריירה שלו. גזר הדין, שניתן ב-23 באוגוסט 2010, חיזק את החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את שגב מפני נשיאה נרחבת של סכינים וכלי נשק דומים.