רע"ב 4205/22

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה בקשה של אסיר להשתתף בחתונת אחותו. המבקש, המרצה עונש מאסר של 34 חודשים בגין עבירות אלימות, לא קיבל חופשה מיוחדת על ידי שירות בתי הסוהר בשל חשש להתנהגותו והסיכון להישנות האלימות. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על דו"חות מודיעין והמלצת ועדת אלמ"ב, שהדגישו את היעדר השינוי בהתנהלות האסיר. גם התנגדויות גורמי הטיפול ומשטרת ישראל השפיעו על ההחלטה. בית המשפט הדגיש כי יציאה לחופשה מיוחדת אינה זכות, אלא החלטה המבוססת על שיקול דעתן של רשויות שב"ס המופקדות על שלום הציבור. המבקש טען כי בית המשפט נתן משקל מופרז למידע המודיעיני ולא שקל כראוי את פרטי מסוכנותו. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את ההחלטה המקורית, וקבע כי ערעורים בעתירת אסיר מתקבלים רק במקרים בעלי חשיבות משפטית משמעותית, דבר שלא היה ישים כאן. בנוסף, צוין כי ההחלטה עולה בקנה אחד עם תקדימים משפטיים הנוגעים לזכויות אסירים להשתתף באירועים משפחתיים, הכפופים לשלום הציבור ולשיקולים מנהליים. למועמד יש אפשרות להשתתף בחתונה באמצעות זום כפשרה. לפיכך, הבקשה נדחתה.