תפ"ח 41857-11-12

תקציר

השופטים בתיק זה דנים בעונש ההולם בעבירות מין, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בהיקף הנזק ובנסיבות ביצוע העבירות. הערכים החברתיים המוגנים העומדים על כף המאזניים הם האוטונומיה של האישה, כבודה וזכותה לבחור, אשר נפגעו קשות במקרה זה בשל אופייה האלים, הברוטלי והמשפיל של התקיפה. התעוזה של הנתבע, פגיעותה של הנפגעת הצעירה והנזקים ארוכי הטווח הם גורמים מחמירים. השופטים שוקלים גם את הסיבות לביצוע העבירות, את היעדר הראיות לטענת הנאשם לאובדן זיכרון זמני ואת הנזק שנגרם לקורבן. מסקנתם היא כי העונש ההולם על מעשה סדום ומעשה מגונה הוא 7-12 שנות מאסר. בהתייחסם לגזר דינו של הנאשם, השופטים מתחשבים בנסיבות המשפחתיות שלו, הודאתו באשמה, הבעת חרטה והיעדר עבר פלילי - כל אלה הם גורמים מקלים. עם זאת, חומרת העבירות והשפעותיהן ארוכות הטווח על הקורבן גורמות לכך שלגורמים אלה ניתן משקל נמוך יותר. בסופו של דבר, על הנאשם נגזרות 9 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי לקורבן. על עבירת שב"ס, שרמת הפגיעה בה נמוכה יותר, סבורים השופטים כי העונש הראוי הוא 8-3 חודשי מאסר. לאור עבירות המין החמורות שבוצעו, גזרו השופטים על הנאשם 6 חודשי מאסר מצטברים בגין אישום זה. העונש הכולל הוא אפוא 9 שנים ו-3 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגע. השופטים מדגישים את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.