עת"מ 46041-10-15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהוגשה לבית המשפט בבקשה לקבל גישה לרשימת האנשים שקיבלו היתרי כניסה קבועים לכנסת ישראל. העותרים, שהם אנשי ציבור, ביקשו לעיין ולקבל עותק של הרשימה, בהסתמך על חוק חופש המידע במדינה. הכנסת, לעומת זאת, התנגדה לבקשה בנימוק של שיקולי ביטחון וסיכון פוטנציאלי לביטחונם של פקידי המדינה. בית המשפט עמד בהרחבה על חשיבותו של חוק חופש המידע ותפקידו בקידום שקיפות שלטונית, פיקוח על פעילות רשמית וטיפוח אמון הציבור. הוכר כי הזכות למידע אינה מוחלטת ויש לה מגבלות, במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי גם כאשר מתעוררים חששות ביטחוניים, נדרשת גישה מאוזנת. במקרה זה הביע קצין הכנסת חשש ביטחוני משמעותי, וטען כי חשיפת הרשימה תהווה סכנה לביטחונם של פקידי המדינה. בית המשפט, אף שהכיר בכנותה של עמדה זו, עמד על כך שזכות הציבור למידע היא בעלת חשיבות עליונה, במיוחד כאשר היא נוגעת לנגישות לכנסת, לב ליבה של הדמוקרטיה הישראלית. שקיפות ההליכים בכנסת וזכות הציבור לדעת צריכות לקבל עדיפות, טען בית המשפט, מה גם שהרשימה המדוברת אינה חסויה לחלוטין וניתן לחשוף אותה באופן חלקי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי העותרים, בהיותם נציגי הציבור, לא יכלו להעריך כראוי את מכלול המידע שנמסר לעיון. לפיכך, מתן עותק של הרשימה היה מוצדק. החששות הביטחוניים שהעלתה הכנסת נשקלו אך בסופו של דבר גברו על האינטרס הציבורי בשקיפות ועל משמעות זכות הציבור לדעת. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת העותרים, והורה לכנסת לאפשר להם לעיין ולקבל עותק מהרשימה בתוך 30 יום. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.