בד"מ 22/19

תקציר

פסק הדין דן בתיק שהוגש נגד עורך דין, שלא החזיר את כספי מרשו בסך 44,284 ₪, בעקבות הסדר תשלומים בין עורך הדין לנאשמים בתיק בו ייצג עורך הדין את מרשו. עורך הדין טען לאי ידיעת החוק הרלוונטי, כמו גם לזכות לעכב את התשלומים, ולקזז אותם עם שכר הטרחה המגיע לו, דבר שבית המשפט דחה בתוקף. בית המשפט גם נזף בסטייתו של התובע מהעובדות הנטענות בתלונה במהלך הטיעונים לעונש. בית המשפט הבהיר כי מעשיו של עורך הדין היוו מקרה מובהק של מעילה בכספי הלקוח, המכונה גם "הושטת יד", בשל השיהוי הבלתי סביר בהחזרת הכספים, אשר הוחזקו במשך כמעט שלושה חודשים ללא ידיעת הלקוח, והיעדר כל הסבר מניח את הדעת לעיכוב. היסוד הנפשי לעבירה זו, קבע בית המשפט, הוא מודעות מספקת ליסודות העובדתיים של העבירה בשילוב אדישות לתוצאה. לפיכך, קבע בית המשפט את טווח הענישה בגין עבירה זו, העומד על בין 12 ל-36 חודשי השעיה בפועל, לצד עונשים נוספים, בהתחשב בהיעדר כוונת מרמה או בנסיבות מחמירות אחרות במקרה זה. בשקלול מכלול השיקולים, החליט בית המשפט להטיל את העונשים הבאים: 1. השעיה בפועל של 12 חודשים מיום 11.04.2021. 2. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, החל מתום ריצוי עונש ההשעיה בפועל. 3. קנס בסך 10,000 ₪ שישולם תוך 45 יום מיום מתן גזר הדין. 4. פיצוי בסך 5,000 ₪ שישולם למתלונן בתוך 45 יום ממועד מתן גזר הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.02.2021.