בש"א 3872/16

תקציר

אלמנה מבוגרת ונכה הגישה תביעה לביטול משכנתא על דירתה, שנרשמה לטובת המשיב מס' 1, וביקשה לקבל בחזרה תשלומים כספיים. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק נגדה באפריל 2015, אך התובעת טענה כי לא עודכנה על פסק הדין. כעת היא מבקשת ארכה לערער על פסק הדין, אך הבקשה הוגשה שנה לאחר מכן. התובעת טוענת כי לא שכרה את שירותיו של עורך הדין שייצג אותה ולא הייתה מודעת לפסק הדין עד שבועיים לפני הגשת בקשת ההארכה. אולם, המשיבה מס' 1 מתנגדת לבקשה, בטענה כי היא אכן הייתה מיוצגת ומודעת לפסק הדין קודם לכן. על בית המשפט להחליט האם לקבל את הבקשה על סמך טענות התובע והסתמכותו של המשיב על סופיות פסק הדין המקורי. לאחר בחינת חומר הראיות, מגיעה השופטת למסקנה כי התובעת אכן אישרה את הייצוג והייתה מודעת לפסק הדין מוקדם מכפי שטענה. זאת ועוד, המשיבה מס' 1 פעלה על סמך פסק הדין הראשוני, והשיהוי המשמעותי בהגשת הארכה פוגע בסיכויי הערעור. באיזון הנסיבות, מחליטה השופטת לדחות את הבקשה בשל חוסר יכולתה של התובעת לעבור את המשוכה הגבוהה שמציב השיהוי והסתמכותה של המשיבה על פסק הדין המקורי. מכאן, שבקשת ארכת הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.