פש"ר 315/06

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל, שכן הוא לא הוכיח כי מצוקתו הכלכלית היא בתום לב. על פי סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל, לבית המשפט יש סמכות להכריז על פשיטת רגל או לדחות את הבקשה על סמך מבחן תום הלב, ובקשת החייב נכשלת במבחן זה. השופט מצא כי החייב לא פעל בתום לב בתקופת צבירת החובות והמשיך להפגין חוסר תום לב גם לאחר מתן צו הכינוס. הנסיבות שהובילו להסתבכות הכלכלית היו מוטלות בספק, והחייב לא המציא מסמכים חיוניים התומכים בטענותיו, דבר שהעלה חשד לכוונותיו. בנוסף, חוסר שיתוף הפעולה של החייב בהגשת דוחות ומידע כספי ליועץ המשפטי לממשלה מוכיח עוד יותר חוסר תום לב. השופטת הדגישה כי אדם שאינו ממציא מסמכים נדרשים אינו יכול לשאת בנטל להוכיח את תום לבו. מאחר שהתנהלות החייב הצביעה על חוסר תום לב והוא לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, הבקשה לפשיטת רגל נדחתה, וצו הכינוס הקודם בוטל. החלטה זו התקבלה בהיעדרו של החייב, והמזכירות הונחתה למסור את פסק הדין לצדדים המעורבים.