בג"צ 8999/22

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה שערערה על הסרת בנייה בלתי חוקית בתחומי אתר ארכיאולוגי. העותרים בנו את המבנה מבלי לקבל היתר כנדרש, וטענו בתחילה כי סברו כי אין צורך בהיתר, דבר שבית המשפט סבר כי אין די בכך, שכן אי ידיעת החוק אינה מצדיקה פעולה בלתי חוקית. המשיבים טענו כי על פי חוק העתיקות נדרש אישור מיוחד לבנייה כזו, והעותרת לא הצליחה להשיג אישור זה. בנוסף, השטח המדובר לא נכלל בתכנית פיתוח קיימת כהגדרתה בתקנות הפטור, ולכן טענת העותרת לפטור אינה תקפה. בית המשפט מצא כי צו הפינוי הוצא כראוי בהתאם למדיניות האכיפה הנוגעת למבנים בלתי חוקיים באזורים ארכיאולוגיים. גם בקשת העותר לעכב את ההריסה עד לקבלת היתר נדחתה, שכן בקשה לחיזוק אינה יכולה להכשיר פעולות בנייה בלתי חוקיות קודמות. זאת ועוד, טענות בדבר זכותו של העותר לשימוע והפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי נדחו, לאחר שנדונו בפסקי דין קודמים. בסופו של דבר נדחתה העתירה, תוך עיכוב זמני של 15 יום שניתן לצרכים לוגיסטיים בלבד, ולא חויבו בהוצאות.